שולמית לבית תשבי ( 1910-1997 ) ילידת שפיה , בתם הצעירה של מלכה ומיכאל תשבי ז"ל , ממייסדי שפיה .
יצחק רגב-רוגצ'בסקי ( 1912-2006 ) יליד סג'רה ( אילניה ) , בנם השלישי של שרה ואברהם סיני רגב-רוגוצ'בסקי ,
מעסיקם של ראש ממשלתנו הראשון דוד בן גוריון .
סיפור חייהם הינו הגדה מופלאה לרוח החלוציות במלוא מובנה .
יצחק , לאחר תום לימודיו במקווה ישראל , נאלץ למצוא עבודה מחוץ למשק החקלאי ; ועבד בחברת המים הארץ ישראלית בע"מ ( אנגלו-פלסטין)
עם קבוצת צעירים בני הגליל . בשנת 1935 קדחו באר באיזור קיבוץ משמרות .
שולמית , שזה לא מכבר , סיימה לימודיה בבית הספר העירוני לבנות ביפו ,הצטרפה לקבוצה כמנהלת המשק .
כעבור זמן קצר נישאו שולמית ויצחק ונדדו ברחבי הארץ במסגרת עבודתו של יצחק.
בשנת 1942 עם סיום עבודתו של יצחק בחברת המים , הקימו את ביתם בגבעת עדה .
בעמל כפיהם ובהתמדה , בנו את ביתם ומשקם החקלאי , לא קרקע מפיק"א ולא משק מהסוכנות . דבר לא ניתן במתנה .
דונם אחר דונם נרכשו בעמל משותף , זיעה וחיסכון .
חריצותם וצניעותם של השניים , ידועה הייתה לכל , הם סימלו את המתיישבים שבהם התגלמה תורת ארץ ישראל ובעיקר היוו דוגמה אישית לצאצאיהם שרה וצבי .
השורש אותו היכו בגבעת עדה , צמח לענף . כאשר נכדיהם ונינהם עוטפים אותם , כעטוף העלים עץ זית רב פארות ועב שורש.
חלקם , ממשיך במסורת ומתגוררבמושבה .
בשלש עשרה שנותיה האחרונות , פגע הגורל בשולמית והיה עליה להעזר במוסד סיעודי .
בכל השנים האלו , גשם , חמסין , חג ויום חול , תמך יצחק ומדי יום סעד אותה באהבה גדולה .
שולמית נפטרה ויצחק המשיך לגור בגבעת עדה עד יומו האחרון .
זוג מופלא אשר ידע להסתפק במועט ולהעניק הרבה . |
